הקשרים ההדדיים בין המערכות המוטוריות, הקוגניטיביות והרגשיות של האדם ידועים כבר שנים רבות. מחקרים רבים הציגו את ההשפעה שיש לשינויים במערכת אחת על האחרות, לטוב ולרע ואת ההשלכות של השפעות אלה על רמת התפקוד והעצמאות של האדם. בתהליך ההזדקנות, לשינויים במערכות אלה השפעה מכרעת ורחבה עוד יותר. על כן, ישנה חשיבות גדולה לשימור אורך חיים פעיל. כזה המזמן לא רק פעילות גופנית על פי ההמלצות אלא גם גירויים קוגניטיביים ומענה רגשי מיטיב.
מודל TIM הוא מודל עבודה מקצועי ומבוסס מחקר הנועד להאיר את המאפיינים השונים שקיימים בתהליך למידה מוטורית ומשפיעים על מידת העומס הקוגניטיבי שהמתרגל חווה.
המאפיינים מתוארים על פי דרגת העומס הקוגניטיבי הפוטנציאלי שניתן ליצור באמצעותם וכן על פי מגוון המיומנויות הקוגניטיביות הנדרשות לגיוס בתהליך הלמידה.
ובמילים פשוטות המודל מצביע על דרכים להשתמש בתהליך למידת תנועה לטובת גיורי המח וחיזוקו.
כדי לייצר אפקטיביות בהקשר של אימון קוגניטיבי המח נדרש לקבל גירויים מעבר ליכולותיו הנוכחיות- להתגבר על קושי, בעיה, מכשול וכך לצמח.
היתרונות של אימון המח תוך כדי תנועה הם
- עידוד צמיחה עצבית בין אזורי מח האחראיים על חשיבה גבוהה לבין אלה האחראיים על שליטה מוטורית.
- מיקסום פוטנציאל הצמיחה העצבית על ידי אימון המשלב פעילות אירובית אשר נמצאה קשורה באופן הדוק לשיפור תפקוד קוגניטיבי.
- "מבצע 1+1" ניתן להטמיעה את המודל בפעילויות תנועה מגוונות כמו כושר או תרגילים שיקום ובכך להרוויח רווח כפול מכל אימון.
- יצירת מגוון הרכבי גירוי המדמים באופן מלא יותר את אתגרי היומיום המשלבים תנועה וקוגניציה כמו נהיגה, פעילות גופנית, ניווט, בישול ועוד...
- שימוש בתנועה מאפשר לנו לאמן מיומנויות מרחב באופן מלא ומעמיק יותר מאימוני מחשב או דף ועיפרון.
- לאימונים בתנועה פוטנציאל להנאה ותחושת יצירתיות המהווה עוד נדבך לתהליך השלום עם הגוף איתו מתמודדים אנשים מבוגרים רבים החשים באותות הזמן.
עקרונות השיטה, אשר פותחה על ידי שירי אמבון מגל, נתמכים ונשענים על הספרות המקצועית העדכנית ביותר. האימון נבדק במחקר קליני באוניברסיטת חיפה, בשנת 2017 בקרב אוכלוסיית בני 65+ עם ירידה קוגניטיבית. המחקר בוצע בתמיכתן של עמותת עמד"א וחברת טבע והוצג בכנסים בארץ ובחו"ל.
ניתן לקרוא כאן על תוצאות המחקר המעודדות :
Shiri Embon-Magal, Tal Krasovsky, Israel Doron, Kfir Asraf, Iris Haimov, Efrat Gil & Maayan Agmon
בימים אלה השיטה עומדת במרכז מחקר חדשני נוסף במסגרת מסלול לדוקטורט של שירי, בחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה. המחקר יעריך את יעילות אימון כושר משולב- קוגניציה בקרב אוכלוסיית גיל הביניים (45-60), כל הפרטים בקרוב!
שירי אמבון מגל, גרונטולוגית, מטפלת בתנועה, מרצה וחוקרת בתחום השיקום הקוגניטיבי.
אימון TIM הוא אימון העושה שימוש בתרגילים תנועתיים ובסימנים גרפים לייצוג תנועה, לטובת יצירת גירוי קוגניטיבי משמעותי. נתחיל מתרגילי תנועה בסיסיים שילכו ויעשו מורכבים יותר ומאתגרים יותר ככל שנכבוש עוד ועוד יעדים. חלקי התנועה בתרגיל ( זמן, מרחב, צורה, עוצמה...) מקבלים ייצוג גרפי, וקריאה מהלוח מכווינה את המתרגל לתנועה הבאה ומאפשרת למאמן לייצר שילובים מאתגרים במיוחד. היתרון הבולט של מודל העבודה הוא היכולת להטמיע אותה בכל תנועה נדרשת ובכך להכניס מטרות פיזיות חשובות לאימון הקוגניטיבי ולהפוך אותו לבעל השפעה כפולה. אימון TIM הכולל תרגול כח, שיווי משקל, תרגילי שיקום ועוד. בנוסף, ניתן להשתמש בכלי גם להעמקה והעשרה של תוכן חיצוני כמו לימוד שפה, חשבון ומקצועות נוספים הנלמדים בבתי הספר. כך למעשה, האימון מתאים מגיל גן ועד לשיבה כאשר רמת האתגר והתוכן הניצק לתוכו מותאמים על ידי המאמן המוסמך לכל אוכלוסיית יעד.
כאמור, לTIM יכולת ההתאמה למות תפקוד מוטוריות וקוגניטיביות מגוונות וכן יכולת גבוהה להטמעה בתוך התערבויות להם מטרות ראשיות משלהן ולכן נמצא מתאים לצרכי אוכלוסיות יעד מגוונות:
פתיחת כנס פורום מומחי הדמנציה מטעם האגף הגריאטריה במשרד הבריאות וג׳וינט־אשל, יוני 2023 כחלק מיישום התוכנית הלאומית להתמודדות עם מחלת האלצהיימר ודמנציות אחרות ומניעתן.
הסיפור של TIM מתחיל בשירי בת ה- 7, ילדה עם אהבה ענקית לסבתא רבה שלה, בּאָבּע.
ילדה שנזכרתי בה כשהגיעה השעה לבחור התמחות כתרפיסטית בתנועה בלימודי ה M.A, היה לי ברור שאני חוזרת אל המקום הזה- אני רוצה לעבוד עם הגיל השלישי.
אני רוצה להיות נוכחת עם המטופלים בתוך תלאות הדרך האחרונה.
העבודה עם הגיל השלישי מצריכה כוחות נפש גדולים. בניגוד לעבודה עם אוכלוסיות רבות אחרות, בעבודה עם הגיל השלישי לעיתים קרובות אין עתיד וורוד המחכה מעבר לטיפול אלא מלחמה עיקשת נגד הזמן. מלחמה על שימור תפקוד ועצמאות והכנה של הגוף ומח לקראת הבאות. דווקא שם במקום שיש בו הרבה ייאוש, אני מרגישה שליחות להפיח תקווה.אני מאמינה שיש בנו היכולת לעשות הרבה בשביל לשפר את העכשיו. יש לכל אדם עוצמות לריפוי וכוחות להאטת ההתדרדרות שלו, גם בהתמודדות מול מחלות קשות. אני מאמינה שבעצם הידיעה שאנו יכולים להיות פעילים בשמירה על הבריאות שלנו, יש כח עצום.
מבחינתי העשייה ב TIM היא מעבר לאימון הקוגניטיבי עצמו, היא הנוכחות, החדרת התקווה, הצחוק ובעיקר זרקור על מה שעוד ישנו ומה שעוד יכול להשתנות לטובה.
בשנת (2021) TIM חגגה עשור ואני גאה להתבונן בה ובמאמנים המוסמכים השולחים עוד ועוד פידבקים מהשטח, צילומים וסרטונים. אבל איך זה קרה?
בשנתיים הראשונות לעבודתי כתרפיסטית בתנועה עם הגיל השלישי התחלתי לגשש ולפלרטט עם הקשר שבין התנועה לקוגניציה.
אחרי שנתיים של נסוי ותהייה התבססה פרדיגמה והשיטה קבלה שם- Thinking In Motion (TIM). לאחר זמן החלטתי לחזור לספסל הלימודים ולחקור את העבודה שלי, לראות האם גם הכלים האמפיריים יצביעו על ההצלחה שאני רואה בשטח.
הצטרפתי לחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה לטובת מסלול מקדים לדוקטורט. במסגרת המסלול זכיתי לבחון, בהנחייתם של פרופ' איסי דורון ופרופ' מעיין אגמון, ובתמיכה של עמותת עמד"א וחברת טבע, את יעילות השיטה בכלים מדעיים. תוצאות המחקר היו מעודדות מאד והתפרסמו בג'ורנל היוקרתי
BMC Geriatrics . הדרך הייתה מרתקת ומעשירה לאין שיעור. בימים אלה השיטה שוב עומדת שוב במרכזו של מחקר אקדמי מקיף, הפעם במסגרת מסלול הדוקרטורט עצמו בחוג לריפוי בעיסוק.
אבל את האושר הגדול ביותר אני שואבת מהתגובות הנלהבות של המתאמנים עצמם, הנוגעים בעומקי ליבי.
מי ידע שם, אצל סבתא, שהילדה הזו תזכה לתמוך בעוד כל כך הרבה זרועות בדרכן לספה,
ומי ידע שהתמיכה הזו תתאפשר בזכות הזרעים שנזרעו בחוג לבלט בגיל 3 ומאז מושרשים חזק בתוכי.
הקיר של סבתא ציפורה ז"ל (1931-2022), האחת והיחידה בעלת הלב הרחב ביותר בגלקסיה.
'כי הגוף למרות הכל הוא שדה, והזמן עובר דרכו'.
מיטל חודורקובסקי